הרמת גבות ומצח

(Endoscopic Browlift)

צניחת גבות (Brow ptosis) מלווה לעתים קרובות שינויים במנח העפעפיים, במקרים אלה יש לשקול ניתוח משולב של הרמת גבות (=הרמת מצח) עם או ללא הרמת עפעפיים. למעשה מרבית האנשים הפונים לניתוח הרמת עפעפיים סובלים מצניחת גבות במידה מסוימת. 

חשוב להבין כי ניתוח הרמת עפעפיים בלבד לא גורם להרמת הגבה ולעתים אף לירידה במנח (בשל ביטול גיוס השריר הפרונטלי). ישנן טכניקות ניתוחיות בהן מבצעים קיבוע של הגבה דרך חתך ניתוח העפעפיים אך מידת ההצלחה וה longevity של ניתוח זה אינה ברורה.

ישנם מספר טכניקות לניתוחי הרמת גבות – הרמה ישירה על ידי חתכים בקו הגבה, הרמת pre-trichial  על ידי חתכים בקו השיער, והרמה בשיטה האנדוסקופית. בשיטה האחרונה ניתוח הרמת גבות נעשה דרך חתכים נסתרים (מאחורי קו השער) ובעזרת מכשור אנדוסקופי, על מנת להקטין את הצלקות. כאן ישנן שתי גישות הרמה sub-preiosteal בה ההפרדה נעשית על הפריאוסט (איזור בטוח מבחינת עצבוב מוטורי וכן נוח לדיסקציה) לעומת pre-periosteal בו ההפרדה נעשית ברקמה התת עורית. בדיסקציה זו עלולה להיות מעט קשה יותר מבחינה טכנית, אך יש הגורסים כי היא נותנת תוצאות לאורך זמן יותר מאשר הגישה הראשונה.

ניתוח הרמת מצח וגבות גורם על פי רוב לטשטוש או העלמות הקמטים באיזור המצח. כאשר ניתוח זה מתבצע באופן משולב עם ניתוח הרמת עפעפיים, יש להתאים את מידת התיקון של ניתוח העפעפיים על מנת שלא יתבצע תיקון ביתר.

החלמה מהניתוח

נפיחות באיזור המצח והרקות הנמשכת כשבועיים ופוחתת בהדרגה ב 1-2 חודשים לאחר הניתוח. לעתים עלולה להופיע תחושת נימול או ירידה בתחושה באיזור המנותח, שלרוב חוזרת לרמה תקינה תוך מספר חודשים. במקרים נדירים יותר, בייחוד בדיסקציה שטחית עלולים לקבל שיתוק של עצב הפנים – אם כי סיבוך זה הוא נדיר למדי בניתוח הרמת גבות.