הרמת גבות ומצח

(Endoscopic Browlift)

צניחת גבות (Brow ptosis) מלווה לעתים קרובות שינויים במנח העפעפיים, במקרים אלה יש לשקול ניתוח משולב של הרמת גבות (=הרמת מצח) עם או ללא הרמת עפעפיים. למעשה מרבית האנשים הפונים לניתוח הרמת גבות סובלים מצניחת גבות במידה מסויימת, אך רובם בוחרים לעבור ניתוח עפעפיים בלבד.

במקרים אלה חשוב לציין כי ניתוח הרמת עפעפיים (קוסמטי או רפואי) לא גורם להרמת הגבה ולעתים אף לירידה במנח הגבה (בשל ביטול גיוס שריר הפרונטליס). ישנן טכניקות בהן מבצעים קיבוע של הגבה דרך חתך ניתוח העפעפיים אך מידת ההצלחה וה longevity של ניתוח זה אינה ברורה.

ישנם מספר טכניקות לניתוחי הרמת גבות – הרמה ישירה על ידי חתכים בקו הגבה, הרמת pre-trichial על ידי חתכים בקו השיער, והרמה בשיטה האנדוסקופיית. בשיטה האחרונה ניתוח הרמת גבות נעשה דרך חתכים נסתרים (מאחורי קו השער) ובעזרת מכשור מיוחד אנדוסקופי, על מנת להקטין את הצלקות העוריות. כאן ישנן שתי גישות הרמה sub-preiosteal בה ההפרדה נעשית על הפריאוסט (איזור בטוח מבחינת עצבוב מוטורי וכן נוח לדיסקציה) לעומת pre-periosteal בו הדיסקציה נעשית ברקמה התת עורית. בדיסקציה זו עלולה להיות מעט קשה יותר מבחינה טכנית, אך יש הגורסים כי היא נותנת תוצאות לאורך זמן יותר מאשר הגישה הראשונה.

ניתוח הרמת מצח וגבות גורם על פי רוב לטשטוש או העלמות הקמטים באיזור המצח. כאשר ניתוח זה מתבצע באופן משולב עם ניתוח הרמת עפעפיים, יש להתאים את מידת התיקון של ניתוח העפעפיים על מנת שלא יתבצע תיקון ביתר.

החלמה מהניתוח

נפיחות באיזור המצח והרקות הנמשכת כשבועיים ופוחתת בהדרגה ב 1-2 חודשים לאחר הניתוח. לעתים עלולה להופיע תחושת נימול או ירידה בתחושה באיזור המנותח, שלרוב חוזרת לרמה תקינה תוך מספר חודשים. במקרים נדירים יותר, בייחוד בדיסקציה שטחית עלולים לקבל שיתוק של עצב הפנים – אם כי סיבוך זה הוא נדיר למדי בניתוח הרמת גבות.