ניתוחי עפעפיים עליונים

עפעפיים עליונים הינם הרקמה המגנה על העין, שומרים על בריאותה ומאפשרים ראיה תקינה וחדה. בנוסף להיותם מגן מכני מנגנון העפעוף גורם לסיכוך העין על ידי פיזור אחיד של שכבת הדמעות על משטח העין החיצוני, וכן משתתפים במנגנון האקטיבי של מערכת ניקוז הדמעות.

מבחינה אנטומית העפעפיים מורכבים ממספר שכבות – עור, שהינו העור הדק בגוף וחסר שומן תת עורי, לכן בצקת או דימום מתבטאים כנפיחות נכרת, צמוד לעור שריר האורביקולריס, שהינו שריר הבעה המעוצבב על ידי עצב הפנים (CN VII), מתחתיו הספטום הארובתי – שהינה רקמת חיבור רב שכבתית, השומן הפרה-אפונאורוטי, שריר הלבטור (מעוצבב על ידי הסעיף העליון של עצב III), שריר ה Muller ולבסוף הלחמית. מובן שמורכבות אנטומית זו מחייבת התיחסות ניתוחית מתאימה.

צניחת עפעפיים עליונים הינה תופעה שכיחה המופיעה החל מגילאים 30 ומעלה ברמות שונות, עלולה לגרום להפרעה אסתטית במראה העפעפיים וכן להפרעה בשדה הראיה העליון. צניחת עפעפיים עלולה להופיע גם בילוד או במתבגר וגם היא דורשת התייחסות ומחייבת בדיקה מלאה על ידי רופא עיניים.

קיימות אפשרויות רבות לתיקון כירורגי עם שיפור המראה האסתטי, ותיקון ההפרעה התפקודית של ירידה בשדה הראיה.

פירוט נוסף לגבי טיפולים וניתוחים בקישורים למעלה.

פרופ' גיא בן סימון מדבר על ניתוח עפעפיים – חלק א'

פרופ' גיא בן סימון מדבר על ניתוחי עפעפיים – חלק ב'



הרמת עפעפיים עליונים

עודף עור עפעפיים עליונים (Dermatochalasis)

עודף עור עפעפיים עליונים הינה מהסיבות השכיחות לפניה לרופא עיניים בתחום האוקולופלסטיקה על מנת שיבצע ניתוח להרמת עפעפיים. עם השנים חלים מספר שינויים בעור העפעפיים, הפנים ובמיקום השומן הארובתי. אבדן האלסטיות של העור, וירידה בנפח (Deflation) של הרקמות גורמים למספר שינויים אסתטים, תחושת כובד ועייפות. באופן בסיסי הפתולוגיה בעפעפיים מתחלקת לשני סוגים: עודף עור / בלט שומן עם או ללא צניחת עפעפיים (ptosis). תלונות אפשריות – כובד בעיניים, עייפות, מבט עייף, הסתרה בציר הראיה.

ניתוח הרמת עפעפיים עליונים (Upper Eyelid Blepharoplasty)

כאשר הבעיה נובעת מעודף עור עפעפיים עם או ללא צניחת שומן, הניתוח המוצע הינו תיקון אסתטי של העפעפיים או הרמת עפעפיים עליונות (upper eyelid blepharoplasty). בניתוח זה מוציאים עודף עור (לעתים עם הוצאת שריר תת עורי), וכן השומן הארובתי מעוצב (Fat Sculpting). הדגש בניתוחים הוא על עיצוב מבוקר של השומן על מנת לא לתת מראה של עיניים שקועות. מידת העור המוסרת בניתוח נקבעת על פי מנח הגבות, וכן הבדיקה הקלינית של העין. לעתים במקרים של עיניים יבשות יש לבצע ניתוח שמרני על מנת לא להחמיר את התסמינים הקלינים. הניתוחים מתבצעים לרוב בהרדמה מקומית (עם או ללא IV sedation), כאשר החיתוך יעשה בעזרת להב עם פרופיל חד (למשל #15), לייזר CO2 או מחט קולורדו. פרופיל החיתוך הקר בעזרת להב #15 הוא העדיף והמדויק ביותר.

סימון העור לחיתוך מתבצע במנח ישיבה, מסמנים את קפל העפעף, וכן העור העודף על ידי skin pinch, חשוב להשאיר לפחות 23 ממ' של עור עפעף (9-10 ממ' מקו הריסים, וכ 13 ממ' מתחת לגבה) על מנת לא לגרום ללגופתלמוס וחשיפת הקרנית.

חשוב לבצע המוסטזיס קפדני בעת הניתוח בעזרת דיאתרמיה ביפולרית או מונופולרית על מנת להמנע מדימום מאוחר ולחץ גבוה באיזור הניתוח.

תפירת העור מתבצעת על ידי תפרים בודדים (interrupted) או תפר ממושך (running) כאשר יש הדוגלים בתפירה intra-cuticular – לא הוכחה עדיפות תפקודית או אסתטית לאף אחת מהשיטות. מבחינת סוג התפר ישנם כירורגים המעדיפים תפר ניילון או פרולן שאינו נספג – אותו מסירים 7-14 ימים לאחר הניתוח, אחרים מעדיפים תפר נספג כדוגמת vicryl rapide או vicryl 7/0.

החלמה מניתוח הרמת עפעפיים

בימים הראשונים שלאחר הניתוח העפעפיים העליונות נפוחות בשל דמם קל, אך אין הפרעה ממשית לראיה. על מנת להקטין את מידת הנפיחות מומלץ להשתמש בקומפרסים קרים ב 24 שעות הראשונות (בעזרת מגבת יבשה וקרח או אפונה קפואה המונחת על גבי העיניים). לאחר מכן חל תהליך איטי של ספיגת הדם וצבע העפעפיים הופך כחול / ירוק. מרבית הנפיחות חולפת בשבוע שבועיים הראשונים, ובשלב זה ניתן לחזור לעבודה. יש לציין כי מעט נפיחות נשארת גם בחודש חודשיים שלאחר הניתוח אך היא אינה משמעותית קלינית.

החלמה מניתוח הרמת עפעפיים

בימים הראשונים שלאחר הניתוח העפעפיים העליונות נפוחות בשל דמם קל, אך אין הפרעה ממשית לראיה. על מנת להקטין את מידת הנפיחות מומלץ להשתמש בקומפרסים קרים ב 24 שעות הראשונות (בעזרת מגבת יבשה וקרח או אפונה קפואה המונחת על גבי העיניים). לאחר מכן חל תהליך איטי של ספיגת הדם וצבע העפעפיים הופך כחול / ירוק. מרבית הנפיחות חולפת בשבוע שבועיים הראשונים, ובשלב זה ניתן לחזור לעבודה. יש לציין כי מעט נפיחות נשארת גם בחודש חודשיים שלאחר הניתוח אך היא אינה משמעותית קלינית.