ניתוחי דרכי דמעות
דרכי הדמעות מורכבים מצינוריות עדינות בעפעף העליון והתחתון המתחברים לשק ניקוז (nasolacrimal sac) דמעות בקיר האף, הדמעות מתרוקנות לתוך חלל האף דרך צינור ניקוז הדמעות (nasolacrimal duct)
אנטומיה של דרכי הדמעות
שטיפת דרכי דמעות / החדרת צינורית סיליקוןתינוקות רבים נולדים עם חסימה חלקית בצינור הדמעות, ומופיעים עם דלקות עיניים חוזרות, נפיחות ואודם באיזור שק הדמעות (בין העין לאף). במרבית המקרים החסימה המולדת חוןפת באופן ספונטני ללא טיפול ניתוחי. עם זאת במקרים של חסימה מולדת מומלץ לבצע עיסוי של שק הדמעות, על מנת לרוקן את השק מדמעות ומוגלה. כאשר העיסוי אינו עוזר, ניתן לבצע שטיפה של דרכי דמעות וכן העברת צינורית מתכת עדינה במערכת הניקוז על מנת לפתוח את החסימה. במקרים מסוימים ניתן להשאיר צינורית סיליקון בתוך המערכת על מנת למנוע השנות של החסימה. כיום ישנה שיטה להרחבת צינור הדמעות בעזרת בלון (Dacryoplasty). צינורית סיליקון מוחדרת למערכת ניקוז הדמעות גם במקרים של חבלה לעפעפיים עם קרע של צינורית הדמעות. ניתוח מעקף דרכי דמעות (ראה להלן) אינו שכיח בגיל הצעיר, והוא מבוצע רק כאשר הטיפולים האחרים אינם עוזרים והילד סובל מדמעת מתמשכת עם או ללא דלקות חוזרות (בשק הדמעות או בעיניים).
דלקות עיניים כתוצאה מחסימת ניקוז הדמעות
עיסוי דרכי הדמעות
פתיחת דרכי הדמעות
הרחבת דרכי הדמעות (בלון)
ניתוח מעקף דרכי דמעות (Dacryocystorhinostomy-DCR)כאשר ישנה חסימה מוחלטת של צינור הדמעות – החולים סובלים מדמעת קבועה לעתים עם זליגת הדמעות על הלחי, יתכנו גם דלקות זיהומיות של שק הדמעות עם אודם כאבים והפרשה מוגלתית. הניתוח המקובל הינו מעקף לחסימה על ידי חיבור שק הדמעות לרירית האף דרך חלון קטן בעצם (בין האף לשק הדמעות). ניתן לבצע את הניתוח דרך חתך עור בצד אף (ניתוח חיצוני) או דרך חלל האף (ניתוח אנדוסקופי), בשני המקרים משאירים צינורית סיליקון במערכת הדמעות למשך מספר שבועות על מנת למנוע הצטלקות של המעקף. במקרים נדירים בהם ישנה חסימה לניקוז הדמעות בצינוריות העדינות בעפעפיים יש צורך להחדיר צינור זכוכית קבוע (Jones Tube).
מעקף דרכי דמעות
מעקף דרכי דמעות עם צינור זכוכית קבוע (Jones tube)
החלמה מהניתוחבימים הראשונים תתכן נפיחות קלה ודמם תת עורי באיזור העפעפיים (בייחוד בגישה החיצונית) ודמם קל מהאף, אלה חולפים כעבור מספר ימים. במקרים נדירים עלול להופיע דמם מהאף מספר ימים לאחר הניתוח, מה שמחייב פנייה מידית לרופא אף אוזן וגרון (לצורך איתור מקור הדמם). צינורית הסיליקון שהושמה בניתוח מוסרת כעבור מספר שבועות עד חודשים.במקרים של צינור זכוכית (כאשר ישנה חסימה עליונה בדרכי הדמעות לאחר ניתוחי, נזק כימי / כויה) הצינור נשאר באופן קבוע ומשמש למעבר הדמעות מהעין לחלל האף.
מאמרים:
 מעקף דרכי דמעות
מעקף דרכי דמעות עם צינור זכוכית
 חזרה לראש הדף
עין יבשה (Dry Eye)עיניים יבשות הן ממצא שכיח בגיל המבוגר, וכיום עם עבודה מרובה מול מחשב ניתן לראות עיניים יבשות גם בצעירים. במקרים רבים ישנה דלקת עפעפיים (Blepharitis) עם הפרעה להפרשת נוזל שומני השומר על משטח הדמעות מאידוי. בלוטת הדמעות תייצר דמעות באופן נורמלי ואף ביתר אך הדמעות לא תשארנה די זמן על העין. ולכן, באופן פרדוקסלי, אנשים עם עיניים יבשות יכולים להתלונן על דמעת, אך זו תהיה דמעת חולפת ללא זליגה על הלחי, שתופיע יותר בחוץ ובמזג אוויר יבש. במקרים אחרים יכולה להופיע ירידה בהפרשת הדמעות הבסיסית (למשל במחלות פרקים). הטיפול השמרני כולל תחליפי דמעות מסוגים שונים כאשר ישנה עדיפות לדמעות ללא חומר משמר, גי'ל סיכוך, טיפות אימונומודולטוריות, וכן במקרים קשים חסימה של צינוריות הניקוז על ידי פקקים (Punctal Plugs).
חזרה לראש הדף
פטריגיום (חילזון)פטריגיום הינו שינוי נייוני של הלחמית הקשור לחשיפה ממושכת לשמש, ישנה גדילה של רקמה פתולגית המכסה חלק מהקרנית ("השחור של העין"). במקרים קלים ניתן לבצע מעקב בלבד, אך כאשר הפטריגיום גדול, מפריע בראיה או ישנה הפרעה קוסמטית מומלץ להסירו באופן כירורגי.
ניתוח הסרת פטריגיוםבניתוח זה מבוצעת כריתה של הרקמה הפתולוגית וקילופה מקרנית העין. על מנת למנוע השנות של הפטריגיום יש לבצע השתלה של רקמת לחמית בריאה לרוב מהאיזור העליון, ו / או להתשמש בחומרים מונעי צלקת. משך הניתוח כ 40 דקות. הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית ואינו כואב.
החלמה מהניתוחביום הראשון לאחר הניתוח עלולים להופיע כאבים ותחושת גוף זר בעין, על מנת להקל על הכאבים העין נחבשת בסיום הניתוח, לעתים יש צורך בנטילת אקמול או אופטלגין לשיכוך הכאבים. החבישה מוסרת בביקורת הראשונה יום למחרת הניתוח, כאשר בשלב זה לרוב אין כאבים. יש צורך בנטילת טיפות עיניים למשך חודש לאחר מכן על מנת להקטין את הדלקת הבתר ניתוחית. לעתים יש להסיר תפרים כשבועיים לאחר הניתוח, אך אנו בוחרים להשתמש בתפרים נספגים אותם אין צורך להסיר, ישנם מקומות בהם משתמשים בדבק ביולוגי לשתל הלחמית אך מספר הדיווחים בספרות על הצלחת הניתוח בשיטה זו יחסית מועט. בשיטה של שתל או מתלה לחמית אחוז ההצלחה של הניתוח הוא כ 90% באופן כזה שהפטריגיום מוסר ולא מופיעה חזרה. במקרים של חזרת הפטריגיום ניתן לבצע ניתוח נוסף עם שתל לחמית ו / או חומרים מעכבי צלקת. העין חוזרת להיות שקטה רק מספר חודשים לאחר הניתוח.
חזרה לראש הדף
שעורה / כלזיון
תגובה דלקתית להפרשה מבלוטות העפעף, אותן בלוטות המפרישות את המרכיב השומני של הדמעות. על פי רוב ישנה חסימה של אחת הבלוטות הממוקמות מאחורי הריסים, וכתוצאה מכך הצטברות הפרשה בבלוטה ותגובה דלקתית לחומר השומני, עם זיהום משני. במרבית המקרים השעורה חולפת מאליה כאשר ניתן לטפל בהיגיינת עפעפיים ובקומפרסים חמים. לעתים מתן משחות סטרואידליות מאיץ את הריפוי. במקרים בהם ישנה שעורה כרונית ו / או שארית דלקת ניתן לבצע חיתוך וניקוז כירורגי (בחתך נסתר בהרדמה מקומית) ו / או הזרקה מקומית של סטרואידים לאיזור הכלזיון. לקריאה נוספת בנושא ראה קישור למאמר.
שעורה בעפעף שמאל עליון לפני ואחרי הזרקת סטרואידים
חזרה לראש הדף
|
